מטופלים מסוגלים להשתתף בדיוני איכות חיים (QOL), אך הרופאים מתקשים להכניס מידע זה למפגשים עמם ולקבל החלטות משותפות עם המטופלים. החוקרים במחקר זה ערכו ניסוי כדי להחליט אם שיחה יזומה על ידי הרופא בנושא יכולה להפוך את הביקורים ליותר מוכווני מטרה.
עוד בעניין דומה
ניתנה למטופלים שאלון שכלל שאלות בנושא QOL טרם הביקור. לרופאים בקבוצת הבקרה לא ניתנה הוראה ליזום שיחה בנושא. הרופאים בקבוצת ההתערבות קיבלו הוראה לשאול: מהן הפעולות שאינך מסוגל לבצע בגלל בעיות בריאותיות היום?
נעשה שימוש בתכנון דו-מימדי: קבוצה מתוכננת אחת של שלושה רופאים אשר השתתפו בחמישה מפגשי בקרה וחמישה מפגשי התערבות (n=30) וקבוצה אקראית עם 11 רופאים ומטופליהם אשר חולקו באופן אקראי לבקרה והתערבות (n=30). לאחר מכן נסקרו הקלטות הווידאו של המפגשים כדי להחליט אם הוזכרו מטרות ה-QOL והאם הן תועלו לקבלת החלטות.
החוקרים מצאו כי 57 (95%) מ-60 המטופלים סיפקו תשובות לפחות לאחת משאלות ה-QOL לפני הביקור. מטרות ה-QOL הוזכרו יותר בזמן ביקורים בקבוצת ההתערבות מאשר בקבוצת הבקרה. במידע ה-QOL נעשה שימוש להחלטות משותפות רק ב-4 מ-30 (13%) הביקורים בקבוצת ההתערבות.
החוקרים הגיעו למסקנה כי רופאים הצליחו לקיים דיוני QOL עם מטופליהם, אך לא תרגמו מידע זה לקבלת החלטות רפואיות משותפות. יש צורך במחקר נוסף כדי להבין מדוע רופאים לא משתמשים במידע על מטרות ה-QOL של מטופליהם ואיך הפוך את התקשורת עם המטופל ליותר מוכוונת מטרה.
מקור:
Purkaple, B.A. et al, (2020) JABFM DOI: 10.3122/jabfm.2020.01.190169
תגובות אחרונות