קומה נמוכה מהווה ביטוי נפוץ של מחלת הצליאק שאינו ממוקם ישירות במעי. במאמר חדש שיצא בכתב העת Journal of gastroenterology בוצעה סקירה שיטתית ומטא-אנליזה להערכת השכיחות של צליאק בקרב חולים עם קומה נמוכה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו חיפוש במאגרי נתונים Medline ו-EMBASE אחרי מילות המפתח: מחלת צליאק, אנטי גליאדין, נוגדן טרנסגלוטמינז, נוגדן anti-endomysial, קומה נמוכה ופיגור צמיחה. כל המחקרים שפורסמו מינואר 1991 ועד מאי 2020 נכללו בסקירה.
חולים ללא כל בירור מקדים בנוגע לקומתם הנמוכה סווגו כבעלי קומה נמוכה מכלל האטיולוגיות; חולים שעברו בירור קודם, שבו לא נמצאה כל סיבה לקומה נמוכה, סווגו כקומה נמוכה אידיופטית. אבחון צליאק התבסס על ההנחיות של האגודה האירופאית לגסטרואנטרולוגיית ילדים, הפטולוגיה ותזונה.
נמצאו 17 מחקרים שכללו 3,759 חולים (1,582 עם קומה נמוכה מכלל האטיולוגיות ו-2,177 עם קומה קצרה אידיופטית). שכיחות הסרולוגיה המתאימה לצליאק, המבוססת על נוגדן חיובי נגד רקמות טרנסגלוטמינז, או anti-endomysial היתה 11.2% למצב של קומה נמוכה מכלל האטיולוגיות ו-9.7% לקומה נמוכה אידיופטית.
באופן דומה, השכיחות המאוחדת של צליאק שאומתה על ידי ביופסיה היתה לכלל האטיולוגיות 7.4% (95% CIי4.7-10.6%; I2 = 76%) ולקומה נמוכה אידיופטית 11.6% (95% CIי4.1-22.2%; I2 = 97%).
תוצאות המטא-אנליזה הראו כי בתוצאות המאוחדות היה סיכון להטיית בחירה ולהטרוגניות משמעותית בין המחקרים. החוקרים מסיקים כי לאחד מכל 14 חולים עם קומה נמוכה מכלל האטיולוגיות ולאחד מכל תשעה מטופלים עם קומה נמוכה אידיופטית יש צליאק המאומת על ידי ביופסיה. מסיבה זו, מדגישים החוקרים, כל בירור של קומה נמוכה אצל ילדים צריך לכלול הערכה של צליאק.
מקור:
תגובות אחרונות