מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את התסמינים הקליניים ואת הממצאים הביוכימיים ולבסס את האטיולוגיה הגנטית בתוך עוקבה של ילדים עם חסרים משולבים במרכיבי השרשרת הנשימתית המיטוכונדריאלית.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו מידע קליני וביוכימי לגבי 55 ילדים. כל הילדים השתתפו בהמשך באנליזה של כל הגנום, למעט במקרים שבהם המוטציה הגורמת למחלה זוהתה לפי התמונה הקלינית. מתוך המשתתפים, 32 עברו ריצוף אקזום מלא או ריצוף גנום מלא (WES - whole exome sequencing או WGS - whole genome sequencing).
תוצאות המחקר הראו כי במרבית המקרים הופעת המחלה היתה בשלב מוקדם בחיים (חציון 6 שבועות). התסמינים הנפוצים ביותר כללו חולשת שרירים, היפוטוניה ועיכוב התפתחותי/ מוגבלות אינטלקטואלית.
כמו כן, גם תסמינים נוירולוגיים היו נפוצים. החוקרים הצליחו למצוא מוטציות הגורמות למחלה ב-20 גנים גרעיניים שונים ונמצא כי לשבעה ילדים היו מוטציות בדנ"א מיטוכונדריאלי. בנוסף, בקרב 18 מתוך 32 ילדים שעברו WES/GWS נמצאו וריאנטים סיבתיים. באופן מעניין, אצל הרבה מהמשתתפים נמצאו רמות נמוכות של קו-אנזים Q10 בשריר, ללא קשר לגורם הגנטי.
החוקרים הראו כי ילדים עם פגמים אנזימטיים משולבים הציגו מגוון תסמינים קליניים וטווח גילאים רחב של ביטויי המחלה.
החוקרים הצליחו לבסס אבחנה גנטית ב-35 מתוך 55 משתתפים במחקר (64%). הם סברו כי הצליחו להשיג תפוקה אבחנתית גבוהה באמצעות שימוש בריצוף מקביל מאסיבי, שחשף גם גנים חדשים ואפשר להראות בבהירות מנגנוני מחלה חדשים.
מקור:
Naess, K. et al. (2020) The Journal of Pediatrics 228.
תגובות אחרונות