היצרויות בניגניות בהשקות אורטרו-אנטריות לאחר כריתת שלפוחית רדיקלית הן סיבוך משמעותי. ההיארעות של סיבוך זה תלויה בגישה הניתוחית ובנסיונו של המנתח. במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The Journal of Urology חוקרים בחנו את ההיארעות של היצרויות אורטרו-אנטריות לאחר כריתה בגישה פתוחה ובגישה רובוטית וקבעו כיצד השימוש בגישה הרובוטית משפיע על התוצאים.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 272 חולים, מתוכם 69% עברו ניתוח פתוח ו-31% עברו ניתוח בגישה רובוטית. תוצאות המחקר הדגימו כי 17% מהמשתתפים פיתחו היצרויות לאחר זמן חציוני של שלושה חודשים.
ההיארעות של היצרויות בגישה הרובוטית עמדה על 25% והיתה גבוהה באופן מובהק סטטיסטית מההיארעות בגישה הפתוחה שעמדה על 13% (p<0.001).
באנליזה רב-משתנית נמצא כי הגישה הניתוחית היתה המשתנה היחיד אשר היו קשור באופן מובהק עם התפתחות היצרויות וכי 47% מההיצרויות לאחר ניתוח בגישה רובוטית התרחשו בשנה הראשונה שבה ניתוח רובוטי נכנס לשימוש.
החוקרים מסכמים כי השימוש בכריתת שלפוחית רובוטית עם הטיית דרכי שתן תוך גופית יכולה להוביל לעלייה בהיארעות של היצרויות ומדגישים את החשיבות של נסיון המנתח וההימצאות של עקומת למידה חיובית. עם זאת, גם לאחר צבירת ניסיון בגישה הרובוטית, גישה זו כרוכה בהיארעות גבוהה יותר של היצרויות מגישה פתוחה.
מקור:
Reesink, D.J. et al. (2021) The Journal of Urology. https://doi.org/10.1097/JU.0000000000001518
תגובות אחרונות