הפרעות קשב וריכוז 12.04.2021

מחקר ישראלי בדק האם גירוי מגנטי תת גולגלתי יעיל לטיפול ב-ADHD

תוצאות מחקר פיילוט זה מצביעות על בטיחות ויעילות של טיפול rTMS המופנה ל-rPFC למבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז

בדיקת EEG. אילוסטרציה

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נפוצה בה ניתן לטפל בעזרת טיפול תרופתי יעיל שמסייע לחולים רבים. כשליש מהמאובחנים אינם מפיקים תועלת מהטיפול התרופתי ובנוסף ישנו שיעור הולך וגדל של מאובחנים המחפשים אלטרנטיבות לא-פרמקולוגיות, ועבור שתי קבוצות אוכלוסיה אלו אפשרויות הטיפול היעילות והנתמכות בראיות מדעיות קליניות הן ספורות ונדירות.

עדויות מחקריות עקביות ממאות מחקרים מצביעות באופן מובהק על שינויים בפעילות המוח, באזור קליפת המוח הקדמית הימנית (rPFC), כמרכזיים בנוירופתולוגיה של הפרעת קשב וריכוז. בהתחשב בממצאים אלה, אחת מאפשרויות הטיפול החילופיות היא שינוי של הפעילות המוחית הבלתי תקינה באזור קליפת המוח הקדמית הימנית (rPFC) הידועה כדומיננטית ורלוונטית לחומרת הפרעת קשב וריכוז.

במחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון, בקבוצת המחקר של פרופ' אברהם צנגן, בהובלתם של ד"ר אורי אליגון, ד"ר חמוטל שחר, ד"ר אביעד הדר ושותפים נוספים, נעשה ניסיון להעריך האם גירוי מגנטי תת גולגלתי רפטטיבי (rTMS) לאזורrPFC , יכול לשנות את העוררות, הפעילות והפלסטיות העצבית באופן לא פולשני, ובכך להשפיע על הסימפטומים הקליניים בקרב מבוגרים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

החוקרים השתמשו במקביל ב-EEG כדי לאפיין את השינויים האלקטרופיזיולוגיים הנגרמים על ידי הטיפול ובכדי לאתר מתאם בין פעילות עצבית ראשונית במפגשי הטיפול הראשונים לבין התגובה הקלינית.

43 מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז וללא טיפול תרופתי חולקו באקראי לקבלת טיפול אמיתי, טיפול בקרה פעיל או פלצבו. הנבדקים עברו שלושה שבועות של טיפול יומי בתדר גבוה של 18 הרץ.

החוקרים מצאו שהטיפול היה בטוח והביא לשיפור משמעותי בתסמינים:

(η2p = 0.34; Cohen's d(against Sham) = 0.96; Cohen's d(against activecontrol) = 0.68; p = 0.00085)

בנוסף, החוקרים השתמשו בהקלטות ה-EEG שהופקו במהלך הפגישה הטיפולית הראשונה לצורך זיהוי של סמן ביולוגי חדש המורכב מכוח תדירות האלפא ותדירות הגאמה הנמוכה. התוצאות הראו, באופן מובהק ומשמעותי קלינית, שסמן זה חזה בצורה טובה מאוד את היעילות הקלינית בהמשך הטיפול (r = 0.92, p = 0.0001)  .

תוצאות מחקר פיילוט זה מצביעות על בטיחות ויעילות של טיפול rTMS המופנה ל-rPFC-למבוגרים עם  ADHD. החוקרים מניחים שהסמן הביולוגי החדש, שחזה בצורה טובה מאוד את התגובה לטיפול, משקף את היענות הקורטקס להתערבות rTMS זו.

לאחר אימות התוצאות בדגימות גדולות יותר, מחקר זה עשוי לייצג צעד משמעותי לקראת טיפול לא-תרופתי למבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז תוך יכולת להתאים את הטיפול רק למטופלים עם היענות מוחית טובה לטיפול על בסיס מפגש בודד בו תאופיין תגובת ה-EEG לגירוי המוחי.

מקור:

Alyagon U, Shahar H, Hadar A, et al. Alleviation of ADHD symptoms by non-invasive right prefrontal stimulation is correlated with EEG activity [published online ahead of print, 2020 Feb 6]. Neuroimage Clin. 2020;26:102206. doi:10.1016/j.nicl.2020.102206

נושאים קשורים:  הפרעת קשב וריכוז,  גירוי מגנטי תת גולגלתי,  מחקרים,  ADHD
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו

1) מחקר לא משכנע בלשון המעטה.מסתמך על הנחות יסוד לא נכונות. 2) נטען כי "שליש מהמאובחנים אינם מפיקים תועלת מהטיפול התרופתי" הנחה זפו אינה נכונה לחלוטין, ההיפך הוא הנכון הרוב המכריע כ- 95 אחוז מהמטופלים מפיקים תועלת מרובה מהתרופות להפרעות קשב! כיום יש מגוון רחב של תרופות להתאמה. 3) כשעושים מחקר כזה אני מצפה שיגדירו את חומרת הפרעת הקשב הנבדלת בין הפרעה קלה מאד, קלה, בינונית, קשה, וחמורה. ללא סיווג דרגת ההפרעה
תוצאות המחקר אינן יכולות להיות מהימנות. יש עוד הערות על המחקר עצמו אולם כשהנחות היסוד של המחקר שגויות אין צורך להוסיף עוד.