מטרתו של המחקר היתה להעריך צניחה חוזרת לאחר הסרת רשת של איבר צנוח (painful pelvic organ prolapse mesh).
עוד בעניין דומה
המחקר הרטרוספקטיבי אושר על ידי ה-IRBי(institutional review board). המשתתפות היו נשים שעברו הסרת רשת של איבר אגן צנוח בין השנים 2009 ל-2018. האינדיקציה העיקרית להסרת הרשת היתה כאב או כאב בקיום יחסי מין.
החוקרים ציינו בעבור כל משתתפת מה היה סוג הרשת שנעשה בה שימוש, האם הכריתה היתה מלאה או חלקית, ההתייצגות הקלינית של המטופלת והאם היתה צניחה וזה. הסרה מלאה הוגדרה ככריתה מלאה של כל הרשת הרלוונטית, כולל הזרועות. הסרה חלקית היתה כל הסרה פחותה מהסרה מלאה. שיפור לאחר הפרוצדורה סווג לשיפור מוחלט, חלקי או ללא שיפור.
בסה"כ נכללו במחקר 92 מטופלות, 78 מתוכן עברו הסרה של רשת בשל כאב או כאב בקיום יחסי מין. זמן המעקב הממוצע היה 17.25 חודשים (טווח של 0.46 חודשים עד 60.25 חודשים). התסמינים השתפרו בקרב 85.9% מהמטופלות.
בקרב 45 המטופלות שעברו הסרה מוחלטת, 46.7% לא סבלו מכאב לאחר הפרוצדורה, 40.0% השתפרו ו-11.1% לא עברו שיפור. זאת בהשוואה ל-33 המטופלות שעברו הסרה חלקית, שמתוכן 51.5% לא סבלו מכאב לאחר הפרוצדורה, 33.3% השתפרו ו-12.1% לא עברו שיפור (p=0.82).
צניחת איברי אגן תסמינית התפתחה ב-31.1% מהמטופלות לאחר הסרת רשת מוחלטת, לעומת ב-15.2% מהמטופלות שעברו הסרת רשת חלקית (p=0.12). בסה"כ 23 (30.3%) מהמטופלות נזקקו לפרוצדורה תיקוניות כירורגיות נוספות.
החוקרים סיכמו שמרבית המטופלות חוו שיפור מסוים בתסמיני הכאב לאחר הסרה כלשהי של הרשת (חלקית או מלאה). הסרת רשת מלאה לא נמצאה קשורה בהטבה משמעותית יותר בכאב לעומת הסרה חלקית. הסרת רשת מלאה היתה קשורה באחוז גבוה יותר של צניחת איברי אגן חוזרת, אולם קשר זה לא היה משמעותי סטטיסטית. פחות משליש מהמטופלות נזקקו לפרוצדורה ניתוחית נוספת.
מקור:
תגובות אחרונות