בכתב העת American Journal of Ophthalmology פורסם מחקר שמטרתו להשוות את התוצאים של זיהום קרנית ב-Pseudomonas aeruginosa (PAK) בקרב מרכיבי עדשות מגע (CLW) ואנשים שאינם מרכיבים אותן (non-CLW) ולזהות גורמי סיכון לחדות ראייה ירודה בכל אחת מהקבוצות.
עוד בעניין דומה
המחקר היה מחקר עוקבה רטרוספקטיבי, בו נכללו 214 מקרים רצופים של PAK בין ינואר 2006 לדצמבר 2019. בין קבוצת מרכיבי העדשות וקבוצת הלא-מרכיבים הושוו המאפיינים הקליניים, תוצאות מיקרוביולוגיות והמהלך הטיפולי. כמו כן, נערכו ניתוחים של מאפיינים קליניים העשויים לנבא חדות ראיה ירודה.
במחקר זוהו 214 עיניים נגועות ב-PAK בקרב 207 מטופלים, כולל 163 עיניים (76.2%) ב-CLWs ו-51 עיניים (23.8%) ב-non-CLWs. הגיל הממוצע היה 39.2 שנים ב-CLWs ו-71.9 שנים ב-non-CLWsי(P<0.0001). חדות הראייה (logMAR) הממוצעת בזמן ההתייצגות היתה 1.39 ב-CLW ו-2.17 ב-non-CLW (P <.0001) ; חדות הראייה הממוצעת הסופית היתה 0.76 ב-CLW ו-1.82 ב-non-CLW (P<0.0001).
נמק סטרומלי המצריך התערבות פרוצדוראלית או כירורגית נמצא בקרב 13.5% מה-CLWs ו-49.0% מה-non-CLWsי(P <.0001).
ניתוח מבוסס למידת מכונה הניב רשימת מאפיינים קליניים המנבאים בצורה החזקה ביותר תוצא של חדות ראייה ירודה (גרוע מ-20/40), כולל חדות ראייה ראשונית נמוכה, גיל מבוגר, תסנין גדול או פגם גדול באפיתל בזמן ההתייצגות, וכן עומק מרבי גדול של סטרומה נמקית.
לסיכום, זיהום PKA בקרב אנשים שאינם מרכיבים עדשות מגע היה בעל תוצאים גרועים יותר של חדות ראייה באופן מובהק והצריך שיעור גבוה יותר של התערבות כירורגית, בהשוואה למרכיבי עדשות המגע. המחקר הנוכחי מספק מידע ובהירות אודות גורמי הסיכון לתוצאים חזותיות ירודים בקרב אנשים שאינם מרכיבים עדשות-מגע הסובלים מזיהום PAK.
מקור:
תגובות אחרונות