במחקר זה נבחנו ההשפעות של מערכת העצבים הסימפתטית על המערכת החיסונית, והתגלה כי הפעלתה מביאה להיפוקסיה ולירידה בתנועתיות של תאי הדם הלבנים ולירידה בתפקוד של תאי T מסוגים שונים.
עוד בעניין דומה
מערכת העצבים הסימפתטית (SNS) שולטת בתפקודים פיזיולוגיים שונים באמצעות המוליך העצבי נוראדרנלין. הפעלת המערכת הסימפתטית בתגובה למתח פסיכולוגי או פיזי קשורה לעתים קרובות לחיסוניות מוחלשת.
במחקר שפורסם בכתב העת Immunity בדקו החוקרים כיצד איתות האדרנו-קולטן משפיע על התנהגות תאי הדם הלבנים. בהדמיה דו-פוטונית לאחר הזרקת נוראדרנלין התגלה עיכוב חולף בתנועה (locomotion) של תאי T מסוג CD8+ ו-CD4+ ברקמות. עם זאת, לא נדרש ביטוי של קולטן β- אדרנרגי בתאים המטופויאטים לצורך עיכוב התנועתיות המתווך ע"י נוראדרנלין.
במקום זאת, הפעלה כימוגנטית של המערכת הסימפתטית, או טיפול בעזרת אגוניסטים של הקולטן האדרנרגי הביאו לכיווץ כלי הדם ולירידה בזרימת הדם המקומית, מה שהביא להיפוקסיה פתאומית שגרמה להפעלת איתות סידן מהיר בלוקוציטים ולעצירה בתנועתיות התאים. תוספת חמצן הפכה את ההשפעות הללו. טיפול בעזרת אגוניסטים של הקולטן האדרנרגי הביאו לפגיעה בתגובותיהם של תאי T כנגד נגיפים, טפילים, ואפילו גידולים.
לסיכום, גירוי של המערכת הסימפתטית פוגע בתנועתיות תאי הדם הלבנים, ומאפשר הבנה מכנית של הקשר בין קולטנים אדרנרגיים לבין ירידה בחיסוניות.
מקור:
Devi, S et al. Immunity. 2021 Jun 8;54(6):1219-1230.e7.doi: 10.1016/j.immuni.2021.03.025.
תגובות אחרונות