אתר הגידול הראשוני בקרצינומת תאי מרקל לא נחקר עד תום כגורם פרוגנוסטי. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את שיעור ההיארעות של מוות כתוצאה מקרצינומת תאי מרקל על פי מיקום אתר הגידול הראשוני.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר ביצעו החוקרים ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים מבסיס הנתונים Survival, Epidemiology, and End Results. החוקרים ביצעו קיבוץ של מטופלים עם קרצינומת תאי מרקל אשר קיבלו טיפול בין 1973 ל-2016 לקבוצות על פי מיקום אתר הגידול הראשוני.
לאחר מכן, ערכו החוקרים ניתוח לפי שיטת ה-competing risks על מנת להעריך את האימפקט של אתר הגידול הראשוני על מוות כתוצאה ישירה של קרצינומת תאי מרקל. לבסוף, העריכו החוקרים את ההיארעות המצטברת של מוות כתוצאה מתמותה ספציפית מקרצינומת תאי מרקל לאחר 5 שנים לפי אתרי הגידול השונים.
ניתוח נתונים ראשוני הראה כי מתוך 9,407 מטופלים שנכללו במחקר, ל-6,305 (67.0%) מטופלים הייתה מחלה מקומית, 2,397 (25.5%) מטופלים סבלו מגרורות באזור האתר הראשוני ו-705 (7.5%) מטופלים התייצגו עם גרורות מרוחקות.
תוצאות המחקר הדגימו כי אתר הגידול הראשוני היה גורם מנבא של תמותה כתוצאה מקרצינומת תאי מרקל, והיה שונה לפי שלב המחלה. עוד נמצא כי גידולים שעירבו את הצוואר או את הקרקפת היו בעלי שיעור היארעות התמותה הספציפית הגבוה ביותר בקרב מטופלים עם מחלה מקומית (26.0%). גידולים שעירבו את השפה היו בעלי שיעור התמותה הספציפית הגבוה ביותר בקרב מטופלים עם קרצינומת תאי מרקל עם גרורות מקומיות (56.7%) ובקרב מטופלים עם גרורות מרוחקות (82.1%).
במחקר זה היו חסרים נתונים אודות גודל הגידול הראשוני מחלק נרחב מאוכלוסיית המחקר, לכן לא בוצע ריבוד לפי שלב המחלה בהתאם לקווים המנחים החדשים של ה-American Joint Committee. למרות זאת, המחקר הדגים כי ההסתברות לתמותה ספציפית כתוצאה מקרצינומת תאי מרקל משתנה לפי אתר הגידול המקורי. לכן, ייתכן שהאתר הראשוני של הגידול יכול להוות מדד פרוגנוסטי במטופלים עם קרצינומת תאי מרקל.
מקור:
תגובות אחרונות