הזרקה של Bevacizumab אל חלל הזגוגית מהווה טיפול יעיל לרטינופתיה חמורה של הפג (Retinopathy of Prematurity – ROP). יחד עם זאת, מאחר שתרופה זו חודרת לזרם הדם, היא עלולה להביא לירידה ברמת Vascular Endothelial Growth Factorי(VEGF) בסרום ובכך לגרום לאפקט מזיק בהתפתחות הרקמות של הפג הנולד.
עוד בעניין דומה
במחקר פאזה 1 במינון יורד אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Ophthalmology ביקשו החוקרים לבחון את הקשר שבין הזרקה תוך זגוגיתית של Bevacizumab לבין רמת התרופה בפלזמה וריכוז VEGF בזמנים של שבועיים וארבעה שבועות מזמן הפחתת מינון הטיפול, וזאת בפגים הסובלים מ-ROP חמור.
המחקר נערך בין 21 במאי 2015 ל-7 במאי 2019 וכלל עשרה מרכזים לבריאות העין בארה"ב. דגימות הדם נלקחו בזמנים של שבועיים וארבעה שבועות מהזרקה תוך זגוגיתית של Bevacizumab. המחקר כלל 83 פגים הסובלים מ-ROP מסוג 1 בעין אחת לכל הפחות ואשר טרם קיבלו טיפול ל-ROP. ניתוח המידע בוצע בין אפריל 2017 לאוגוסט 2021.
העיניים אשר נכללו במחקר קיבלו מנות של Bevacizumab במינונים של 0.250 מ"ג, 0.063 מ"ג, 0.031 מ"ג, 0.016 מ"ג, 0.008 מ"ג, 0.004 מ"ג ו-0.002 מ"ג. במקרים שבהם העין השנייה (שאין נכללת במחקר) נדרשה לטיפול גם כן, ניתן לה מינון אחד גבוה יותר מאשר לעין הנבדקת. הסך הכולל של המינונים במצב הבסיס הוגדר כמינון הכולל אשר ניתן לעין הנבדקת במהלכם של שלושת הימים הראשונים למחקר.
התוצאים העיקריים במחקר זה כללו את רמת התרופה בפלזמה לאחר שבועיים וארבעה שבועות מהזרקה ואחוז ההפרש בריכוז של VEGF בפלזמה, וזאת ביחס למצב קודם לטיפול.
מניתוח התוצאות עלה כי 83 הילדים אשר נכללו במחקר היו בגיל ממוצע של 25 שבועות (סטיית תקן של 2 שבועות) ועם 48 (58%) בנים. ריכוז גבוה יותר של Bevacizumab אשר ניתן במצב הבסיס הודגם כקשור לרמת תרופה גבוהה יותר בפלזמה לאחר שבועיים (ρ, 0.53, רווח בר-סמך 95%: 0.31-0.7) ולאחר ארבעה שבועות (ρ, 0.44, רווח בר-סמך 95%: 0.18-0.64).
רמת VEGF בפלזמה הודגמה בירידה של 50% ויותר ממצב קדם טיפול בקרב 40/66 ילדים (61%) בזמן שלאחר שבועיים ובקרב 31/61 ילדים (51%) בזמן שלאחר ארבעה שבועות מהזרקה. עם זאת, לא הודגמה מובהקות בקשר שבין המינון הכולל של Bevacizumab במצב הבסיס לאחוז השינוי בריכוז התרופה בין אם כעבור שבועיים מהזרקה (ρ, −0.04, רווח בר-סמך 95%: 0.28- ועד 0.20) ובין אם כעבור ארבעה שבועות מהזרקה (ρ, −0.17, רווח בר-סמך 0.41- ועד 0.08).
תוצאות מחקר פזה 1 זה הדגימו כי מתן מינון יורד של Bevacizumab עד הגעה למינון של 0.002 מ"ג קשור בירידה בריכוז VEGF בפלזמה וזאת במדידות של שבועיים וארבעה שבועות מהזרקה תוך זגוגיתית של התרופה. עם זאת, לא הודגם קשר מובהק בין המינון הכולל של Bevacizumab וירידה ב-VEGF בפלזמה. החוקרים קוראים לביצוע מחקרי המשך להערכת השפעות ארוכות טווח של מינון נמוך של Bevacizumab על ההתפתחות הנוירולוגית ומבנה הרשתית.
מקור:
תגובות אחרונות