נגעים כרוניים פעילים תורמים לחומרת הטרשת הנפוצה. עם זאת, עדיין לא הוערך מידת הקשר בינם לבין התקדמות המחלה לטווח ארוך. נגעים בחומר הלבן המראים התפשטות לינארית לאורך הזמן ב-serial T1 and T2-weighted scans (כלומר, נגעים המתרחבים באיטיות [SEL: slowly expanding lesions]) הוצעו כסמנים להימצאות דלקת כרונית.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר פורסם בכתב העת Neurology Neuroimmunology & Neuroinflammation, החוקרים העריכו כיצד עומס ה-SEL וחריגויות במיקרו-מבנים נקשרו עם החמרה בדירוג ה-EDSSי(Expanded Disability Status Scale), ולהתקדמות טרשת נפוצה מתקדמת שניונית (secondary progressive). זאת, במהלך 9.1 שנות מעקב במטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית (relapsing-remitting).
בקרב 52 מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית הפוגתית, זוהו SEL בנגעי חומר לבן אשר תאמו באופן לינארי את ה-Jacobian nonlinear deformation field בין נקודות זמן אשר הושגו באמצעות שילוב של סריקות 3T ומשוקללות T1 ו-T2 של המוח. הסריקות בוצעו בערך הבסיס, ובחודשים 6, 12 ו-24.
החוקרים ביצעו רגרסיה לוגיסטית על מנת לחקור את הקשר בין מספר ה-SEL, וכן הנפח, magnetization transfer ratio (MTR), עוצמת אות ה-T1 המשוקלל עם החמרה במוגבלות (עלייה בציון ה-EDSS) והפיכה לטרשת נפוצה מתקדמת שניונית לאחר תקופת מעקב של 9.1 שנים.
במהלך תקופת המעקב, 20 חולי טרשת נפוצה מתוך 52 (38%) הראו החמרה בציון ה-EDSS;י13 מטופלים (25%) הראו הפיכה למתקדמת שניונית. משתנים בלתי תלויים מובהקים של החמרה בציון ה-EDSS במהלך המעקב (C-index = 0.892) היו ציון בסיס גבוה יותר במדד ה-EDSS (לכל נקודה אחת יותר: יחס הסיכויים [OR] = 3.15י[CI = 1.61; 8.38] p = 0.003), שיעור גבוה יותר של SEL מבין נגעי הבסיס (על כל עלייה של %: OR = 1.22י[1.04; 1.58], p = 0.04) ושיעור נמוך יותר בבסיס של ערכי MTR ב-SEL (לכל % גבוה יותר: OR = 0.66 [0.41; 0.92], p = 0.033).
ציון EDSS גבוה יותר בערך הבסיס (על כל נקודה: OR = 6.37 [1.98; 20.53], p = 0.002) וערכי MTR של ה-SEL שהיו נמוכים יותר בבסיס (לכל % גבוה יותר: OR = 0.48 [0.25; 0.89], p = 0.02) ניבאו באופן בלתי תלוי היפוך לטרשת נפוצה מסוג מתקדמת שניונית (C-index = 0.947).
החוקרים מסכמים כי שיעור ה-SEL נקשר עם החמרת מחלת הטרשת הנפוצה לאחר תשע שנים. חריגויות חמורות יותר במיקרו מבנים של ה-SEL ניבאו באופן בלתי תלוי החמרה בדירוג ה-EDSS והיפוך למחלה מתקדמת שניוניות.
כימות עומס ה-SEL והנזק, באמצעות סריקות משוקללות T1 ו-T2 ו-MTR, עשוי לסייע בזיהוי חולי טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית בעלי סיכון גבוה יותר להחמרה ארוכת טווח של המוגבלות, וכן להיפוך המחלה למתקדמת שניונית.
מקור:
תגובות אחרונות