מספר מחקרים אשר נערכו זה מכבר, הדגימו את הקשר בין סוכרת מסוג 2 לבין שכיחות מוגברת של מלנומה של העור. אמנם נעשים מאמצים לזיהוי גורמים ברי טיפול ומניעה הקשורים לאגרסיביות מוגברת של מלנומה של העור, אך באף מחקר אשר בוצע עד כה לא נבחן הקשר בין סכרת מסוג 2 והאלימות של מלנומה של העור בשלב האבחוני של המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר חתך רב-מרכזי אשר פורסם לאחרונה בכתב העת The British Journal of Dermatology ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין סוכרת מסוג 2, איזון גליקמי וטיפול עם מטפורמין לבין האגרסיביות של המחלה.
למחקר גויסו 443 מטופלים בעלי אבחנה של מלנומה של העור. בעת האבחון, כלל הנבדקים היו קיבלו טיפול על פי פרוטוקול סטנדרטי. דגימות דם נלקחו מכלל המשתתפים, וזאת לשם בדיקת רמת הגלוקוז, ריכוז ההמוגלובין המסוכרר ומרקרים אינפלמטורים סיסטמיים. מאפייני מלנומה ואגרסיביות המחלה נרשמו אף הם, וזאת על פי מדידות של רמת התכייבות, עומק חדירה (Breslow thickness), קצב חלוקה (tumor mitotic rate – TMR), מעורבות קשריות לימפה (sentinel lymph node – SLN) וסטייג'ינג של הגידול.
50.6% מהנבדקים היו גברים. הגיל הממוצע של כלל משתתפים עמד על 55.98 שנים (סטיית תקן = 15.3). החציון של עובי החדירה עמד על 0.85 מ"מ (Breslow thickness). 48 (10.8%) מהנבדקים אובחנו עם סוכרת מסוג 2. מניתוח הנתונים עלה קשר מובהק בין סוכרת מסוג 2 לבין Breslow thicknessי> 2 מ"מ (OR = 2.6, 95%CI: 1.4-4.9, p = 0.004) ו-Breslow thicknessי> 4 מ"מ (OR = 3.6, 95% CI: 1.7-7.9, p = 0.001). בנוסף לכך, הודגם קשר בין סוכרת מסוג 2 לבין TMRי> 5\מ"מ2 (OR = 4.5, 95% CI: 1.4-13.7, p = 0.009), מעורבות בלוטות זקיף (OR = 2.3, 95% CI: 1-5.7, p = 0.038) וסטייג' גידולי III-IV (אל מול שלבי I-II, עם OR = 3.4, 95% CI: 1.6-7.4, p = 0.002). כל הקורלציות הללו. הודגמו לאחר התאמה על פי גיל, מין, השמנה, צריכת אלכוהול ועישון. לא הודגמה מובהקות בקשר בין רמת ההמוגלובין המסוכרר וטיפול עם מטפורמין לבין אגרסיביות של מלנומה.
מחקר חתך זה הדגים קשר מובהק בין סוכרת מסוג 2 לבין אגרסיביות של מלנומה של העור בשלב האבחוני של המחלה. לא הודגם קשר לאגרסיביות מלנומה בהקשרים של טיפול עם מטפורמין ורמת איזון גליקמי.
מקור: