ההשפעה של מתדון על מרווח QT מתוקן (QTc) בחולים עם כאבי הקשורים למחלת הסרטן אינה ידועה. קבוצת חוקרים אמריקאים מ-Ohio State University ביצעו מחקר שמטרתו לתאר ולאפיין את ההשפעה של מתדון במינון נמוך, מתון, גבוה במתן אנטרלי על מרווח QTc בחולים עם סרטן. תוצאות המחקר פורסמו החודש בכתב העת המדעי American Journal of Hospice and Palliative Medicine.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקב רטרוספקטיבי, נכללו חולים שקיבלו מתדון במתן אנטרלי במהלך 27 חודשי המחקר. המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות מתדון ביום: 30 (מנה נמוכה), 30 עד 59 (מנה בינונית), ≥ 60 (מינון גבוה) מ"ג. התוצא העיקרי היה השכיחות של הארכת QTc (מעל 450 ms עבור נשים ומעל 430 ms לגברים). תוצאות משניות כללו את גודל השינוי ב-QTc לאחר התחלת מתדון, שכיחות של הארכת QTc משמעותית מבחינה קלינית (> 500 מילי-סיביות) והשכיחות של torsades de pointes וסינקופה.
200 חולים עמדו בקריטריונים להכללה במחקר: 91 (45%) מינון נמוך, 52 (26%) מינון בינוני ו-60 (29%) במינון גבוה. ההיארעות של הארכת QTc לקבוצות נמוכות, בינוניות ומינון גבוה הייתה 50 (55%), 37 (71%) ו -43 (72%), בהתאמה (P = .039, נמוך לעומת מינון גבוה).
שכיחות הארכת QTc משמעותית מבחינה קלינית הייתה 10 (11%), 4 (8%) ו-7 (12%) בקרב קבוצות מינון נמוך, בינוני וגבוה, בהתאמה. מתוך החולים שלא הייתה להם הארכת QTc לפני התחלת הטיפול במתדון, אצל 62% מהחולים במינון בינוני ואצל -67% מהחולים במינון גבוה התקבלה הארכת QTc.
מחקר זה מצא שכיחות גבוהה במיוחד של הארכת QTc בחולים עם סרטן תחת טיפול במתדון אנטרלי. מחקרים עתידיים צריכים לשאוף לקבוע את הסיכון של תופעות לוואי שליליות באוכלוסיית חולי הסרטן ולקבוע ניטור מתאים של מתדון לניהול כאב.
מקור: