במחקר זה נבחנה השפעתו של אספירין במינון נמוך מול האינבו, על היארעות הכוללת של מחלת האלצהיימר (AD), ירידה קוגניטיבית קלה, (MCI) וירידה קוגניטיבית בקשישים. מחקר ה-ASPREE הוא מחקר כפול סמיות מבוקר אינבו בהשתתפות מבוגרים מארה"ב ואוסטרליה, בני 70 ומעלה (בארה"ב מיעוט היה מגיל 65 ומעלה) המתגוררים בקהילה.
עוד בעניין דומה
המשתתפים היו ללא מחלות לב, נכות פיזית ודמנציה מאובחנת. משתתפים נבחרו באופן אקראי לקבוצת ה-100 מ"ג אספירין או האינבו ביחס של 1:1. הקוגניציה נאמדה בתחילת הניסוי ובמהלכו על ידי סדרת מבחנים, כמו: Modified Mini Mental State Examination, Hopkins Verbal Learning Test-Revised, Symbol Digit Modalities Test ו-Controlled Oral Word Association Test. מבחני קוגניציה נוספים נערכו בחולים עם חשד לדמנציה ("טריגר"), בהתבסס על מבחני הערכה במהלך הניסוי והיסטוריה רפואית. דמנציה נקבעה לפי קריטריוני DSM-4. בנוסף, קריטריוני National Institute on Aging–Alzheimer’s Association שומשו לתת סיווג של AD ו-MCI.
במחקר עקבו אחרי 19,114 משתתפים עם חציון של 4.7 שנים. 964 משתתפים עם "טריגר" עברו מבחני דמנציה נוספים.
במחקר נמצאו 575 מקרים שנקבעו כדמנציה ו-41% מהם סווגו עם היתכנות ל-AD. לא נמצא הבדל משמעותי בין קבוצת האספירין לקבוצת האינבו, בסיכון לכלל מחלות הדמנציה (יחס סיכונים, 1.03; 95% רווח בר-סמך, 0.91-1.17), חולים עם היתכנות ל-AD (יחס סיכונים, 0.96; 95% רווח בר-סמך, 0.74-1.24), או חולים עם MCI (יחס סיכונים, 1.12; 95% רווח בר-סמך, 0.92-1.37). שינוי קוגניטיבי היה דומה במהלך הזמן בשתי הקבוצות.
החוקרים מסכמים כי לא נמצאו ראיות לכך שאספירין יעיל בהפחתת הסיכון של דמנציה, MCI, או ירידה קוגניטיבית. עם זאת, המעקב אחרי תוצאים אלה ממשיך בימים אלה.
מחקר זה מספק ראיות מ-Class II כי עבור מבוגרים בריאים, אספירין במינון נמוך אינו מוריד באופן מובהק את ההיארעות של דמנציה, היתכנות ל-AD או ל-MCI ולירידה קוגניטיבית.
מקור:
Ryan J. et al. (2020), Neurology