פלפיטציות נפוצות אצל נשים בגיל המעבר. יחד עם זאת, המנגנון אשר מוביל לכך אינו ידוע. מטרת החוקרים היתה לחקור גורמים הקשורים לפלפיטציות אצל נשים בגיל המעבר.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים רפואיים מתיקים של 394 מטופלות בגילאים 40-59 (185 פרה-מנופאוזאליות, 85 פרי-מנופאוזאליות, ו-201 פוסט-מנופאוזאליות) וערכו באמצעותם מחקר חתך. חומרת פלפיטציה הוערכה על בסיס מענה על סולם תסמיני גיל המעבר. מאפייני רקע, אשר כללו גיל, סטטוס מנופאוזאלי, מצב גופני, פרמטרים קרדיווסקולריים, מטבוליזם באזאלי, כושר גופני, מאפייני אורח חיים, תסמינים ואזומוטוריים ופסיכולוגיים בעת הופעת פלפיטציות, הוערכו באמצעות כלים סטטיסטיים. הקשר בין פעילות מערכת העצבים האוטונומית לפלפיטציות נבדק גם הוא אצל 198 מטופלות.
תוצאות המחקר הראו כי שכיחות פלפיטציות בהתאם לחומרה היתה: ללא מאפיינים של חומרה, 26.4%; קלה 32.7%; מתונה, 29.4%; חמורה, 11.4%.
בניתוחים חד-משתניים נמצא שחומרה מוגברת של הפלפיטציות היתה בקורלציה ישירה ללחץ דם סיסטולי מוגבר, פעילות גופנית ירודה, תוצאה נמוכה במבחן sit-and-reach, דירוג גבוה של תסמינים ואזומוטוריים, תוצאה גבוהה במדרג חרדה ודיכאון.
כמו כן, החוקרים מצאו כי פלפיטציות בחומרה בינונית-גבוהה היו קשורות לדירוג חומרת התסמינים הואזומוטוריים (יחס הסיכויים 1.18, 95% רווח בר-סמך 1.07-1.31) ודירוג חרדה ודיכאון (יחס הסיכויים 1.19, 95% רווח בר סמך 1.12-1.27).
החוקרים סיכמו כי פעימות לב מואצות או בלתי סדירות שכיחות ביותר אצל נשים בגיל המעבר. תופעה זו קשורה לתסמינים ואזומוטוריים וחרדה.
מקור:
Enomoto Haruka et. al (2021) DOI: 10.1097/GME.0000000000001776