סרטן השד 28.11.2021

חשיפה לטיפול אנדוקריני והסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית במטופלות עם סרטן שד

במחקר שהתפרסם בכתב העת The Breast נמצא כי חשיפה מעל 4 שנים לטיפול עם מעכבי ארומטאז מעלה סיכון להפרעות קצת ומחלת לב איסכמית במטופלות עם סרטן שד

נטילת תרופות (צילום: אילוסטרציה)
נטילת תרופות (צילום: אילוסטרציה)

מחקרים קודמים שעסקו בשימוש במעכבי ארומטאז (Aromatase Inhibitors - AI) וסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית (Cardio-Vascular Disease - CVD) הציגו תוצאות סותרות. במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה החוקרים ביקשו לבחון האם שימוש ב-AI משפיע על הסיכון לאירוע של CVD בשורדות סרטן שד לאחר גיל המעבר.

החוקרים השתמשו בשיטת עוקבה רטרוספקטיבית על מנת לבחון ארבעה תוצאי CVD; אי-ספיקת לב או קרדיומיפתיה, הפרעות קצב, מחלת לב איסכמית חריפה ושבץ איסכמי מאג'ורי או מינורי (TIA). החוקרים השתמשו ברגרסיה חד ורב-משתנית על שם COX על מנת להשוות בין תוצאי CVD אלה בין מטופלות שקיבלו טיפול אנדוקריני (AI ו/או טמוקסיפן) לבין אלו שלא.

במחקר השתתפו 15,815 נשים לאחר גיל המעבר שטופלו כירורגית עבור סרטן שד בשלב מוקדם בין השנים 2006-2012. תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול עם AI לא נמצא קשור לעלייה מובהקת בסיכון לאירועי CVD בעוקבה כולה.

עם זאת, ניתוח משני חשף כי נשים שטופלו עם AI וטמוקסיפן ברציפות היו בסיכון מוגבר לאירועי CVD. נמצא כי מטופלות בגילאי 75 שנה ומעלה היו בסיכון לפתח אי-ספיקת לב (יחס סיכונים של 2.44, רווח בר-סמך של 95%, 1.32-4.54), וכן נמצא סיכון מוגבר להתפתחות הפרעות קצב במטופלות ללא רקע CVD קודם (יחס סיכונים של 1.45, רווח בר-סמך של 95%, 1.01-2.1).

בנוסף נצפתה עלייה משמעותית בסיכון להפרעות קצת ומחלת לב איסכמית במטופלות שקיבלו טיפול עם AI למשך ארבע שנים לפחות, בהשוואה למטופלות עם חשיפה קצרה או ללא חשיפה כלל ל-AI (הפרעות קצב - יחס סיכונים של 2.12, רווח בר-סמך של 95%, 1.4-3.25; מחלת לב איסכמית - יחס סיכונים של 2.03, רווח בר-סמך של 95%, 1.15-3.58).

מסקנת החוקרים היתה כי חשיפה ממושכת (מעל ארבע שנים) לטיפול עם AI מעלה סיכון להפרעות קצת ומחלת לב איסכמית. ראוי אם כן להתייחס לממצאים אלו בשיקולי עלות/תועלת בהתייחס לטיפולים אנדוקריניים לסרטן שד.

מקור:

Maria Sund, et al. (2021) “Aromatase inhibitors use and risk for cardiovascular disease in breast cancer patients: A population-based cohort study.” The Breast, October 2021.  Vol. 59, p. 157-164. doi.org/10.1016/j.breast.2021.07.004

נושאים קשורים:  מעכבי ארומטאז,  מחלת לב וכלי דם,  שרידות,  סרטן השד,  מחקרים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך