מטרת המחקר היתה לבחון את הסיכון לשיטיון לאחר התפתחות אפילפסיה בהתפרצות מאוחרת. החוקרים אספו נתונים מתוך מאגר ה-Atherosclerosis Risk in Communities. הם זיהו אפילפסיה בהתפרצות מאוחרת - התכווצויות שהתחילו בגיל 67 ומעלה - והעריכו את הקשר בין המחלה לבין שיטיון אשר אובחן באמצעות שיטות נוירופסיכולוגיות ומעקבים.
עוד בעניין דומה
תוצאות המחקר הראו כי מתוך 9,033 מטופלים, 671 התאימו לקריטריוני ההכללה. 279 היו עם שיטיון לאחר אפילפסיה מאוחרת בעוד 1,408 היו ללא.
לאחר האבחנה של אפילפסיה מאוחרת, הסיכון היחסי לפתח שיטיון היה 3.05 (רווח בר-סמך 95% 2.65-3.51). משך הזמן החציוני לשיטיון לאחר התפרצות מאוחרת של אפילפסיה היה 3.66 שנים.
מסקנת החוקרים היתה שהסיכון להיארעות שיטיון היה מוגבר באופן משמעותי אצל אנשים עם אפילפסיה מאוחרת.
מקור:
Johnson et. al (2020) Neurology DOI:https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000011080