צטוקסימאב

כימותרפיית אינדוקציה משולשת לעומת כפולה מובילה לתוצאים טובים

FOLFIRINOX או FOLFIRI/FOLFOX יחד עם צטוקסימאב או בביקזומאב במטופלים עם גרורות כבדיות שאינן נתיחות ממקור קולורקטלי

כימותרפיה (צילום: אילוסטרציה)
כימותרפיה (צילום: אילוסטרציה)

מטופלים עם גרורות כבדיות שאינן נתיחות ממקור קולורקטלי שמגיבים לכימותרפיית אינדוקציה הינם בעלי שרידות כוללת גבוהה מאשר מטופלים שאינם מגיבים לכימותרפיה. לעיתים קרובות מבוצע שימוש בכימותרפיה משולשת או כפולה יחד עם צטוקסימאב או בבקיזומאב אך הפרוטוקול הטוב ביותר במצב זה אינו ברור.

בעבודה זו החוקרים בדקו האם FOLFIRINOX לעומת FOLFIRI/FOLFOX בשילוב עם צטוקסימאב או בבקיזומאב (לפי סטטוס KRAS/RAS) יגביר שיעור כריתות גרורות לכבד (R0/R1) במטופלים שקודם לכן לא היו מועמדים לכריתת גרורות. במחקר הוכללו מטופלים עם קרצינומה קולורקטלית מאומתת היסטולוגית, גרורות כבד סינכרוניות או מטהכרוניות וגרורות כבד שאינן נתיחות בשל סיבות טכניות (שארית כבד קטנה מ-30%) או אונקולוגיות (יותר מ-5 גרורות או גרורות בילטרליות) וגידול ראשוני נתיח. מטופלים שטופלו קודם לכן בתרופות נוגדות EGFR או VEGF לא הוכללו בעבודה. במחקר השתתפו 256 מטופלים כאשר 126 מתוכם בזרוע הטיפול הכפול ו-130 בזרוע הטיפול המשולש. זמן המעקב החציוני היה 45.6 חודשים. המאפיינים הדמוגרפיים של המטופלים בשתי הקבוצות היו דומים.

התוצא העיקרי שנבדק היה שיעור כריתת גרורות R0/R1 ונמצא כי הסיכוי לכריתה היה גבוה באופן מובהק סטטיסטית בקבוצת הטיפול המשולש לעומת הטיפול הכפול (יחס סיכויים, 1.8; רווח בר-סמך,1.1-2.7; p<0.02). יחס הסיכויים הוערך במודל רגרסיה לוגיסטית עם תקנון למאפייני ריבוד (סטטוס KRAS, גרורות סינכרוניות לעומת מטהכרוניות וסיבה טכנית לעומת אונקולוגית לאי כריתה). שיעור הכריתות היה גבוה מספרית בקבוצת הטיפול המשולש לעומת קבוצת הטיפול הכפול אך ללא מובהקות סטטיסטית (56.9% לעומת 48.4%, p=0.17). שרידות כוללת חציונית ושרידות ללא התקדמות מחלה היו ארוכות מספרית בקבוצת הטיפול המשולש לעומת קבוצת הטיפול הכפול (42.9 לעומת 37.6 חודשים ו-12.8 לעומת 11.5 חודשים, בהתאמה).

החוקרים מסכמים כי למרות שהמחקר לא השיג את התוצא העיקרי שנבדק, FOLFIRINOX עם צטוקסימאב או בבקיזומאב עדיף מספרית על פני FOLFIRI/FOLFOX יחד עם צטוקסימאב או בביקזומאב בהיבט כריתת גרורות R0/R1 במטופלים עם גרורות כבדיות ממקור קולורקטלי שבתחילה היו לא ברות כריתה. אנליזת תת קבוצות שלא התבססה על חלוקה אקראית לטיפולים השונים הדגימה כי טיפולים מבוססי צטוקיסומאב היו קשורים בתוצאים טובים יותר (שיעור כריתת גרורות, שרידות כוללת חציונית, שרידות ללא התקדמות מחלה חציונית ושיעור שרידות לשלוש שנים) מאשר טיפולים מבוססי בבקיזומאב.

מקור: 

Ychou, M. et al. (2018) ASCO conference

נושאים קשורים:  צטוקסימאב,  בבקיזומאב סרטן קולורקטלי,  גרורות בכבד,  שרידות ללא התקדמות מחלה,  שרידות כללית,  בבקיזומאב,  מחקרים,  נושא mCRC בחסות חברת Merck
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו