טיפולים בכאבי סרטן כרוניים, עם קטמין תת עורי בחולים שאינם מגיבים לאופיואידים ומשככי כאבים, עדיין שנויים במחלוקת. זאת במיוחד לאור הראיות האחרונות המראות כי לקטמין אין תועלת קלינית נטו בסביבה זו. קבוצת חוקרים אוסטרלים מאוניברסיטת Adelaide בצעה מחקר עלות-תועלת לבדוק את יעילות השימוש בקטמין תת עורי לעומת פלצבו באוכלסיית חולים אלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים בצעו ניתוח עלות-עלות למחקרים קליניים מבוקרים RCT שנערכו על ידי ספק שירותי בריאות אוסטרלי - Australian Palliative Care Clinical Studies Collaborative. העלויות הממוצעות והתוצאות נאמדו מהנתונים ברמת כל נבדק לאורך 5 ימי טיפול, שכללו תגובה חיובית, איכות חיים הקשורה לבריאות (HrqOL) הנמדדת עם הערכה פונקציונלית של טיפול במחלות כרוניות (PACIT-PAL), עלויות הקטמין, השימוש והעלויות של תרופות נוספות וימי אשפוז.
לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי המגיבים, אך רעילות גבוהה יותר ו-HrqOL נמוך יותר התקבל עבור משתתפי הקטמין (ממוצע שינוי קטמין 3.10- (טעות תקנית (SE)י1.76), n = 93, , פלסבו (SE 1.38) 4.53, n = 92). אומדן סך כל העלויות הממוצעות היה AU $ 706 גבוה יותר למשתתף קטמין (6,608 דולר אוסטרלי) בהשוואה לפלצבו (5,902 דולר אוסטרלי), שניתן לייחס לעלות של ימי אשפוז כמו גם לעלויות של ניהול קטמין. התוצאות היו רובוסטיות גם לניתוחי רגישות עבור שיטות שונות של שימוש בתרופות, והסרת עלויות חריגות.
סיכום: הממצאים מראים שקטמין תת עורי בשילוב עם אופיואידים וטיפול אדג'ובנטי סטנדרטי אינו טיפול יעיל וחסכוני לכאב עמיד וכרוני בחולי סרטן מתקדם.
מקור: