ההישרדות הכוללת של חולים בסרטן הערמונית עמיד לסירוס (CRPC) הוארכה בשנים האחרונות בין היתר בשל הטיפול בתרופה אנזלוטמיד. יחד עם זאת, מספר לא מבוטל של חולים סובלים מבחילות ומעייפות הנגרמות על ידי אנזלוטמיד.
עוד בעניין דומה
קבוצת אורולוגים מהמחלקה לאורולוגיה, בית הספר לרפואה מתקדמת באוניברסיטת יוקוהמה סיטי, יוקוהמה, יפן, מתארת החודש מקרה שבו אסטרטגיה טיפולית של הפסקה מבוקרת וחזרה לטיפול התרופתי (drug holiday) הובילה לניהול מיטבי של תופעות הלוואי.
האורולוגים מתארים חולה בן 86 שהתחיל אנזלוטמיד (160 מ"ג) לטיפול ב-CRPC, וסבל מבחילות והקאות כשבועיים לאחר תחילת הטיפול. לאחר ייעוץ אורולוגי הוחלט להפסיק את הטיפול בתרופה למשך שבועיים ולאחר מכן להתחיל שוב טיפול באנזלוטמיד, הפעם בחצי מהמינון הסטדנרטי (80 מ"ג) ובהמשך להגדיל עוד את המינון ל-120 מ"ג.
במקרה זה הרופאים מדווחים כי החולה התקדם על פי הפרוטוקול שהוצע ללא כל תופעות לוואי והושגה שליטה טובה ב-CRPC במשך 53 חודשים.
הרופאים מסכמים כי כי זהו מקרה מלמד על חולה עם בחילות והקאות הנגרמות על ידי אנזלוטמיד, כאשר חופשה זמנית מהטיפול התרופתי (drug holiday) הובילה להיעלמות התסמינים תוך שליטה ארוכת טווח בסרטן הערמונית העמיד לסירוס.
מקור: