מטרת המחקר היתה לבחון מודל חמישה-שלבים לביצוע ביופסיה מהערמונית בגישה טראנס-פריאנלית (TPPB - Transperineal prostate biopsy) ולבדוק את ההבדלים במונחים של שיעורי הזיהוי (DR – Detection rates) וקלות הביצוע כאשר משתמשים ב-"fan technique"י(FT) או ב-Free Hand techniqueי(FH).
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר תצפית אקראי פרוספקטיבי בין ספטמבר 2015 לנובמבר 2017. במחקר השתתפו שישה מתמחים נאיביים, שעברו אימון זהה של מודל חמישה שלבים, והם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שונות (שלושה בכל קבוצה) לפי טכניקת ה-TPPB: קבוצה A – טכניקת FT וקבוצה B – טכניקת FH.
החוקרים העריכו את מאפייני המטופלים (גיל, PSAי[Prostate Specific Antigen], נפח הערמונית, DRE [בדיקה רקטלית - Digital Rectal Examination] ו-MRI), את מאפייני הפעולה (משך הפעולה ומספר הדגימות) ואת הפרמטרים לאחר הניתוח (היסטולוגיה וכאב) בשתי הקבוצות. בסופו של דבר, החוקרים השוו את ה-DR הכולל וה-DR לפי טווח PSA ונפח הערמונית (PV – Prostate volume), את משך הפעולה ואת הסיבוכים בין הקבוצות.
תוצאות המחקר הראו כי שיעורי הזיהוי הכוללים היו גבוהים מאוד בשתי הקבוצות (58.2% בקבוצת ה-FT בהשוואה ל-59.6% בקבוצת ה-FH) וכי לא נמצאו הבדלים סטטיסטים בין שתי הטכניקות. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הטכניקות בנוגע לשיעורי הסיבוכים ולכאבים לאחר הפעולה.
תוצאות המחקר חשפו כי טכניקת ה-FH הראתה שיעורי זיהוי טובים יותר במצבים בהם הערמונית הייתה בנפח קטן מ-40 מ"ל (p=0.023) וכי משך הפעולה היה מהיר יותר (p=0.025) בהשוואה ל-FT.
החוקרים הסיקו כי מבין הטכניקות לביצוע TPPB, טכניקת ה-FH נמצאה קשורה לשיעור זיהוי גבוה יותר במטופלים עם נפח ערמונית קטן מ-40 מ"ל, בהשוואה לטכניקת ה-FT, כאשר בוצעה ע"י רופאים ללא ניסיון. כמו כן, החוקרים סברו כי אימון מתוקנן ומאורגן בשלבים עוקבים יכול לתרום להשגת שיעורי זיהוי כוללים גבוהים יותר בשני המודלים שנבדקו.
מקור:
Mantica, G. et al. (2019) World Journal of Urology 37,9.