מידת המעורבות הפליאטיבית של צוותים רפואיים המטפלים בחולי ציסטיק פיברוזיס (CF) טרם נחקרה. במחקר הנוכחי רופאים אמריקאים ממספר רב של מחלקות ייעודיות לטיפול בציסטיק פיברוזיס ניסו למפות ולהבין מהן מיומנויות הטיפול הפליאטיבי של צוותי הטיפול ב-CF.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר, קלינאים המטפלים בחולי CF, מבוגרים עם CF ובני משפחה המטפלים בחולי CF התבקשו לדרג את היכולת של הרופאים המטפלים מבחינת היבטים שונים של טיפול פליאטיבי. הדירוג בוצע באמצעות סולם מתוקנן בציון אחד עד חמש נקודות ("גרוע " עד "מצוין"). שקלול החציון של הדירוגים שימש להשוואה בין קבוצות הדירוג.
סך של 70 חולים, 100 מטפלים ו-350 רופאים השתתפו במחקר. הרופאים המטפלים דירגו באופן עקבי את יכולות הטיפול הפליאטיבי שלהם כגבוהות יותר בהשוואה לדירוג שקיבלו מחולים או ממשפחות החולים. חוסר ההתאמה בדירוג כלל את דירוג היכולת לספק טיפול ל-CF במקביל לטיפול פליאטיבי (P < .0001), היכולת להערכת דיכאון (P < .001), דיון בהשתלות, דיון בהוראות מראש לקראת סוף החיים ודירוג ההכוונה לשירותי הוספיס (P <. 0001).
המשיבים המזוהים עם צוותים המטפלים בחולים בגיל המבוגר דירגו את הרופאים גבוה יותר בממוצע בהשוואה למשיבים המזוהים עם צוותים המטפלים בילדים עם CF. רוב המטופלים (69%) והמטפלים (60%) הרגישו שהרופאים המטפלים בחולי CF צריכים לקבל יותר הכשרה בנוגע לטיפול הפליאטיבי.
מחברי המחקר מסיקים כי קיימת חוסר התאמה משמעותית בין התפיסה של המטופלים לזו של מטפלים בנוגע ליכולות ומיומנויות פליאטיביות הנדרשות לטיפול בחולי CF. בנוסף, הם מסיקים כי המיומנויות לטיפול פליאטיבי במבוגרים ובילדים עשויות להיות שונות. למרות אי ההתאמה בתפיסות לגבי טיפול פליאטיבי, הן החולים והן המטפלים מצהירים כי יש חוסר בכישורים פליאטיבים הנדרשים לטיפול בחולי CF.
מקור: