סרטן הוא גורם המוות השני בעולם, הגורם לכתשעה מיליון מקרי מוות בשנה. יחד עם האבחנה בסרטן יש תחלואה נלווית וקשה במגוון של מצבים פסיכיאטריים שכיחים המתפתחים יחד עם המחלה כגון חרדה, הפרעות דיכאון והסתגלות.
עוד בעניין דומה
טיפול לא מספק בתחלואה הנלווית הוכח כמוביל לתוצאות גרועות מבחינת הטיפול בסרטן כגון ירידה בתוחלת החיים, ירידה באיכות החיים, אי הקפדה על תרופות, ביקורים מוגברים במחלקה רפואה דחופה ו/או הגעה לבית החולים, עלייה במחשבות אובדניות, בנסיונות אובדניים ובהתאבדויות.
לתרופות נוגדות דיכאון ולחרדות נפוצות יש תחילת השפעה מאוחרת ויעילות מוגבלת ומסיבה זו חולים אלו חווים סבל רב. השימוש בפסיכדלים הוכיח את עצמו כיעיל בשיפור פחד, חרדה ודיכאון בסוף החיים כמו גם הפרעות במצב הרוח אצל אנשים בריאים.
עד כה נערכו מספר ניסויים אקראיים ונערכו ניסויים מבוקרים ובדיקות שיטתיות בחומרים פסיכדלים ספציפיים כגון חומצה ליזרגית דיאתילאמיד (LSD), פסילוסיבין. היתרונות של סוג זה של תרופות עולות על ההשפעות השליליות בכלל המחקרים שבוצעו כאשר נצפו שיפורים מיידיים וארוכי טווח במרבית החולים.
בסקירה הנוכחית המחברת טוענת כי יש לערוך ניסויי בקרה אקראיים נרחבים נוספים כדי להבין היטב את ההשפעות לטווח הקצר והארוך של שימוש בפסיכדלים לשיפור מצב הרוח, לטיפול בהפרעת שימוש בחומרים ולחרדה ודיכאון בחולים אונקולוגים.
מקור: