במהלך העשור האחרון, מולקולות המשפיעות על N-methyl-D-aspartate NMDA - modulators - כשלו בניסויים קליניים שונים. כשלונות אלה הדגישו את האתגרים בפיתוח תרופות נוגדות דיכאון מהירות חדשות המבוססות אך ורק על חיקוי של פעילות קטמין ברמת הקולטנים או ברמת ההשפעה האזורית. מסיבה זו, ישנה חשיבות רבה לזיהוי ההשפעה של קטמין על מעגלי המוח ועל רשתות עצביות מבוזרות.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי בוצעה הדמיה עם תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI) עם מעקב ארוך טווח אחרי 265 משתתפים לצורך בחינת רשתות הקשורות בשינויים הנוצרים מטיפול נוגד דיכאון ב-SSRI קלאסי (סרטלין) ובקטמין. החוקרים השתמשו בגישה של מודל חיזוי מאומת המאפשרת הערכה מלאה של קישוריות תפקודית במוח, ללא צורך בבחירת זרעים (seeds) או סכמות קבועות של קישוריות.
בתחילת המחקר החוקרים זיהו "טביעת אצבע של חיבוריות" (CFP connectum fingerprint) בקרב משתתפים בריאים (קוהורט A n=25) שקיבלו עירוי תוך ורידי של מינון תת-הרדמתי של קטמין, בהשוואה לנבדקים בריאים שקיבלו עירוי של סליין רגיל.
לאחר מכן החוקרים הדגימו את העמידות וההדירות של CFP שהתגלה במתן קטמין בשתי דגימות בריאות נפרדות (B, n = 22; C, n = 18). לבסוף, החוקרים בחנו את קישוריות ה-CFP תחת מחזור טיפול של שבוע יחיד בקטמין בחולים עם הפרעת דיכאון קשה, שקיבלו באופן אקראי טיפול סטנדרטי של 8 שבועות של סרטרלין או פלצבו (D, n = 200).
החוקרים מצאו CFP משמעותי, חזק וניתן לשחזור של קטמין, שעולה בקנה אחד עם קישוריות מופחתת בקליפות המוח המרכזיות ובתוך הרשת האחראית על תפקודים ניהוליים, אך קישוריות מוגברת בין הרשת האחראית על תפקודים ניהוליים לבין לשאר המוח.
בהשוואה לפלצבו, קישוריות ה-CFP תחת הטיפול בקטמין במשך שבוע השתנתה באופן דומה לשינוי תחת סרטרלין לאחר שמונה שבועות. בכל אחת מקבוצות ה-A-C קטמין הגדילה משמעותית את הקישוריות ב-CFP הקשור בתגובה אנטי-דיכאונית. החוקרים מסכמים כי המחקר זיהה בהצלחה סמן ביולוגי חזק של קטמין שקשור למנגנונים של נוגדי דיכאון.
מקור: