מטרת המחקר הנוכחי היתה לאמוד את השכיחות של מצוקה נפשית בקרב תלמידי בית ספר מתבגרים במרוקו ואת המתאמים הרלוונטיים. מעניין כי אף לא אחד משני החוקרים משתייך למוסדות רפואיים במרוקו. ד"ר פנגריד מ-Mahidol University בתאילנד ואילו ד"ר פלטצר מה-University of the Free State בדרום אפריקה. ממצאיהם פורסמו ב-Psychiatry BMC.
עוד בעניין דומה
נתוני מחקר חתך (CROSS SECTIONAL) במדגם מייצג ארצי של 6,745 מתבגרים (גיל חציוני: 15 שנים) במרוקו הם הבסיס למאמר זה. נותחו מתבגרים אשר ענו על שני מדדי מצוקה פסיכולוגית בסקר רחב יותר על אודות בריאות תלמידים שבוצע במרוקו ב-2016: Global School-Based Student Health Survey - GSHS.
שיעור שכיחות המצוקה הנפשית היה 23.3%: 18.0% בקרב בנים ו-29.2% בקרב בנות. בניתוח רגרסיה לוגיסטית מותאמת: מין (בנות), גיל (מבוגר), היחשפות לבריונות, היחשפות (נדירה) לתקיפה פיזית, השתתפות תכופה במאבקים פיזיים, העדר חברים קרובים, חוויה תכופה של רעב, הזנחה רגשית של ההורים, חוסר כבוד של ההורים לפרטיות, חוסר אמון בבית הספר, התנהגות יושבנית ופציעה קשה אחת או יותר (בשנה האחרונה), נקשרו כולם למצוקה פסיכולוגית.
בנוסף, בניתוח לא מותאם: תמיכה מעטה של עמיתים, ההורים שלעולם אינם בודקים שיעורי בית, חשיפה לעישון פסיבי, שימוש בחומרים (שימוש נוכחי בטבק, שימוש נוכחי בקנאביס ושימוש אי פעם באמפטמין), צריכת שתייה קלה באופן תכוף וצריכת מזון מהיר, נמצאו קשורים חיובית למצוקה נפשית; בעוד שאכילת פירות וצריכת ירקות נמצאו שליליים למצוקה נפשית.
כמעט אחד מכל ארבעה תלמידים מתבגרים במרוקו דיווח על מצוקה נפשית. זוהו מספר גורמים קשורים שיכולים לסייע באסטרטגיות מניעה ופיקוח.
מקור: