קבוצת אונקולוגים מאיטליה פרסמה החודש עבודה להערכת ההקפדה על טיפול באבירטרון או אנזנלוטמיד בטיפול בסרטן ערמונית גרורתי עמיד לסירוס (mCRPC). במחקר קוהורט פרוספקטיבי תצפיתי, החוקרים בחנו היענות לטיפול בקרב חולים עם mCRPC המטופלים באבירטרון או באנזנלוטמיד לפני או לאחר הכימותרפיה.
עוד בעניין דומה
למחקר נרשמו 58 חולים עם גיל חציוני של 76 שנים (טווח 56-94), ניקוד קומורבידיות מותאם לגיל של צ'רלסון 10 (טווח, 4-15) וציון G8 גריאטרי של 14 (טווח, 6-17).
22 חולים (38%) מטופלים טופלו באבירטרון ו- 36 (62%) באנזלוטמיד. 42 חולים (72%) היו לפני תחילת כימותרפיה. 47 חולים (81%) היו סיעודיים.
שיעור אי-היענות על בסיס ספירה של הכדורים בקופסאות היה 4.8% ו-6.2% במשך כל התקופה ושלושת החודשים הראשונים, בהתאמה, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצות אבירטרון לאנזולוטמיד.
שיעורי אי-היענות נמוכים יותר (1.3%) דווחו על ידי המטופלים עצמם ויוחסו לחוסר הבנה של הטיפול (77%) ולשיכחה (19%). שיעור היענות במילוי היומן הקליני היה 38% לכל התקופה. אי-היענות בכל התקופה נמצא קשור סטטיסטית לתגובה הרדיולוגית (p = 0.03) ולציון ה-G8 גריאטרי (p = 0.005).
אי הקפדה על אבירטרון או אנזלוטמיד ל-mCRPC עלולה להשפיע על יעילות הטיפול והיא קשורה ברמת שבריריותם (frailty) של החולים. החוקרים מסיקים כי יש לבצע הערכה גריאטרית וליישם התערבות קלינית לפיקוח והגברת ההיענות לטיפול בקרב אוכלוסיה זו.
מקור: