במחקר זה הראו החוקרים שעישון קשור בפעילות רבה יותר של דלקת מפרקים ראומטית. השיטה הסטטיסטית שבה נעשה שימוש לצורך איתור סיבתיות יכולה להיות יעילה לאיתור משתנים שונים המעורבים בתוצאים ארוכי טווח במחלות ראומטיות.
עוד בעניין דומה
מחקרים קודמים סביב הקשר בין עישון לדלקת פרקים ראומטית (Rheumatoid Arthritis - RA) הראו ממצאים סותרים, שיכולים להיות קשורים לאופי המחקר או נטאים (Biases) בניתוח הנתונים. כעת החוקרים בדקו את הקשר בין עישון לבין תוצאים בקרב חולי RA בעזרת ניתוח המביא בחשבון ערפלנים הקשורים במשך המחקר וחלקיות נתונים שמקורה בהפסקת השתתפות הנבדקים.
במחקר נכללו 282 מטופלים עם RA ונתונים נאספו בעזרת מאגרי מידע ממוחשבים בבית חולים ציבורי בין 2013-2017. מצב עישון ופעילות המחלה הוערכו בכל ביקור. משתנים נוספים שנבדקו היו מין, מוצא אתני, גיל, השמנה ושימוש בתרופות. החוקרים השתמשו בהערכת נראות מירבית ארוכת טווח בשביל להעריך את ההשפעה הסיבתית של עישון על פעילות המחלה לאחר 27 חודשי מעקב, ולהשוות את התוצאות לתוצאות מחקרי אורך שהשתמשו בשיטות סטטיסטיות שמרניות.
נמצא שעישון היה קשור בעלייה של 0.64 יחידות במדד Patient Global Score בהשוואה לנבדקים לא מעשנים (p=0.01) ועם עלייה של 2.58 מפרקים מודלקים (p<0.001). בעוד שעישון קשור לתמונה קלינית פעילה יותר של המחלה (2.11 יחידות), החוקרים לא הצליחו לאתר משמעות סטטיסטית לתופעה זו (0.22). כמו כן, החוקרים לא מצאו קשר בין עישון לבין מדד Physician Global Score או רמות C-Reactive Protein אך הם מצאו קשר הפוך בין עישון לרגישות מפרקים בבדיקה (p=0.05). ניתוח מידע בעזרת שיטות שמרניות לא מצא קשר בין כל התוצאים.
מקור:
Gianfrancesco M.A et al (2019). The Journal of Rheumatology April 2019, 46 (4) 370-375;