במחקר חדש שנערך במספר מרכזים בארה"ב, והתפרסם בכתב העת Neurology, ביקשו החוקרים להעריך האם ההתקדמות של מאפיינים מוטוריים אינדיבידואליים מושפעת מביצוע מוקדם של גירוי מוחי עמוק (deep brain stimulation, DBS).
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו ניתוח נתונים פוסט הוק של ציוני ה-Unified Parkinson's Disease Rating Scale–IIIי(UPDRS-III), לאחר הפסקת טיפול (washout) של שבעה ימים, מתוך מאגר הנתונים של מחקר הפיילוט "2-year DBS in early Parkinson disease".
במחקר פיילוט פרוספקטיבי זו גויסו מטופלים עם מחלת פרקינסון בגילאים 50-75 שנים, אשר טופלו בתרופות למחלת פרקינסון במשך 6 חודשים עד 4 שנים, וללא היסטוריה של דיסקינזיה או תנודות מוטוריות נוספות. מטופלים אלו עברו הקצאה אקראית לקבל טיפול תרופתי מיטבי (optimal drug therapy, ODT) או DBS יחד עם ODT.
בבייסליין ולאחר 6, 12, 18 ו-24 חודשים, כל המטופלים הפסיקו את הטיפול במחלת פרקינסון במשך שבוע (תרופות וגירויים מוחיים חשמליים). סעיפים בציון ה-UPDRS-III המתייחסים למצב "OFF" הושוו בין קבוצת ה-ODT לקבוצת ה-DBS + ODTי(n=28), כאשר סעיפים עם הבדלים מובהקים בין שתי הקבוצות עברו אנליזות נוספות.
השינוי מהבייסליין עד 24 חודשים בציון ה-UPDRS-III במצב "OFF" המתייחס לרעד במנוחה היה גרוע יותר במטופלים אשר קיבלו ODT בהשוואה ל-DBS + ODTי(p=0.002). שיפועי הרעד במנוחה מהבייסליין עד 24 חודשים היו לטובת DBS + ODT הן במצב "OFF" והן במצב "ON" בזמן טיפול (p<0.001 ו-p=0.003, בהתאמה). יותר מטופלים בקבוצת ה-ODT פיתחו רעד חדש במנוחה באיברים אשר לפני כן היו ללא רעד במנוחה, בהשוואה לקבוצת ה-DBS + ODTי(p=0.001).
החוקרים מסכמים שתוצאות המחקר מצביעות על כך ש-DBS בשלב מוקדם של מחלת פרקינסון יכול להאט את ההתקדמות של רעד במנוחה. החוקרים ממשיכים ומציינים שיש צורך במחקרים נוספים בקוהורט גדול יותר, ושתוצאות המחקר יעברו בחינה נוספת במחקר קליני phase III רב-מרכזי, שאושר על ידי ה-FDA, שתעריך DBS במחלת פרקינסון מוקדמת.
מקור: