בעשורים האחרונים נרשם גידול מעריכי בשכיחות מקרי העגבת, בייחוד בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים (MSM). עגבת ראשונית מאופיינת על ידי הופעת נגע כיבי (chancre) באתר האינוקולציה של טרפונמה פאלידום (TP), כאשר הופעת וריאנטים של כיבים בעלי מורפולוגיה א-טיפית היא שכיחה.
עוד בעניין דומה
על מנת לאשר חשד קליני למחלה יש להדגים נוכחות TP בנגע תוך שימוש בבדיקות ישירות, כדוגמת מיקרוסקופיית שדה אפל (DFM), אמפליפיקציית חומצות גרעין של TPי(TP-NAAT) או בדיקות סרולוגיות.
במחקר עוקבה שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BMJ Journals-Sexually Transmitted Infections, חוקרים ניתחו מאפיינים קליניים, התנהגות מינית ואת תפקידן של בדיקות אבחנתיות בקרב קבוצת גברים עם עגבת ראשונית במילאנו.
לצורך עריכת המחקר נאספו נתונים רטרוספקטיביים אפידמיולוגיים, קליניים ומעבדתיים של 244 גברים עם עגבת ראשונית, אשר נבדקו ב-STI Center of the University of Milan בין השנים 2015-2019. לצורך אשרור האבחנה נדרשה לפחות בדיקה אבחנתית אחת של DFM,יTP-NATT או סרולוגיה.
החוקרים מצאו כי מתוך כלל משתתפי המחקר, 160 (65.6%) היו MSM ו-32 (13.1%) היו נשאים של HIV. ל-124 (50.8%) מהמטופלים היה כיב בעל מאפיינים קליניים א-טיפיים. 30 (12.3%) מהמטופלים לקו בכיבים מחוץ לאזורי הגניטליה בלבד, תופעה שנמצאה שכיחה יותר בקרב אוכלוסיית ה-MSM (MSM לעומת הטרוסקסואליים: 16.3% לעומת 4.3%, בהתאמה; p=0.012), כאשר האתר המעורב השכיח ביותר להופעת הכיבים היה האזור האנאלי.
הכיבים היו מרובים בקרב 68 מתוך 242 (28.1%) מטופלים ובעלי מורפולוגיה א-טיפית ב-76 מתוך 244 (31.1%) מטופלים. האבחנה נעשתה באמצעות (1) שילוב של סרולוגיה ושיטות ישירות ב-158 מתוך 244 (64.7%) מטופלים, (2) סרולוגיה בלבד ב-47 מתוך 244 (19.3%) מטופלים ו-(3) שיטות ישירות בלבד ב-39 מתוך 244 (16%) מטופלים. DFM הניב תוצאות חיוביות ב-83 מתוך 139 (59.7%) מטופלים, בעוד TP-NATT סיפק תוצאות חיוביות ב-114 מתוך 121 (94.2%) מטופלים.
החוקרים סיכמו כי מטופלים עם עגבת ראשונית מתייצגים באופן שכיח עם כיבים בעלי מורפולוגיה א-טיפית. בנוסף, בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים יש מעורבות חוץ-גניטלית שכיחה. קיים צורך בגישה אבחנתית המשלבת בדיקות ישירות ובלתי ישירות יחדיו.
מקור: