ניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית 06.05.2021

אסטרטגיית הבדיקות המיטבית לזיהוי זיהום עם ניסריה גונוריאה בנשים

מה עדיף - בדיקות שגרתיות או בדיקות סלקטיביות לאיתור ניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית בנשים?

ניסריה גונוריאה. אילוסטרציה

נשים אינן נבדקות באופן שגרתי לניסריה גונוריאה בחלל הפה והלוע. נכון להיום, ההנחיות הבינלאומיות תומכות בבדיקות סלקטיביות המבוססות על התנהגות מינית או שייכות לקבוצות סיכון. זיהומים אורופרינגיאלים רבים הינם אסימפטומטיים ואינם מזוהים, על כן מתהווים לכדי מאגר להדבקה מתמשכת. הנתונים הקיימים אודות יעילותן של בדיקות שגרתיות הינם מועטים.

במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת The Lancet - Infectious Diseases, חוקרים ניסו להעריך את אסטרטגיית הבדיקות המיטבית לזיהוי זיהום עם ניסריה גונוריאה בקרב נשים.

במחקר שהוגדר כמחקר עוקבה רטרוספקטיבי נעשה שימוש בנתוני מעקב ממרפאות לטיפול במחלות מין ברחבי הולנד בין השנים 2008-2017. החוקרים אספו מידע החל משנת 2016 אודות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, התנהגות מינית במהלך 6 החודשים האחרונים, תסמינים בדיווח עצמי ואבחנה של מחלות המועברות במין (STI).

בסך הכל תועדו 554,266 ייעוצים עם לפחות בדיקה אחת לניסריה גונוריאה, מתוכם 545,700 ייעוצים (כולל ביקורים חוזרים) הוכללו בניתוח הנתונים הסופי.

החוקרים ערכו השוואה בין הימצאות זיהום אורופרינגיאלי עם ניסריה גונוריאה בקרב נשים שביקרו במרפאות בהן הציעו בדיקות שגרתיות (מוגדרות לפי בדיקה של מעל ל-85% מהנשים שביקרו במרפאה במהלך השנה), לעומת נשים שביקרו במרפאות בהן הציעו בדיקות בחירה (מוגדרות לפי בדיקה של בין 5-85% מהנשים שביקרו במרפאה במהלך השנה) או בדיקות מקריות (מוגדרות לפי בדיקה של פחות מ-5% מהנשים שביקרו במרפאה במהלך השנה).

החוקרים חישבו את מספר הזיהומים שפוספסו בבדיקות בחירה לעומת הבדיקות השגרתיות האוניברסליות, והשתמשו במשוואות הערכה כלליות מרובות משתנים כדי לאתר גורמי סיכון בלתי תלויים לניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית, ובכך לזהות את שיטת הבדיקות הסלקטיביות המיטבית.

החוקרים מצאו כי מתוך 545,700 הייעוצים, נערכו בדיקות שגרתיות אוניברסליות ב-57,359 (10.5%) ביקורים, בדיקות בחירה ב-444,283 (81.4%) ביקורים ובדיקות מקריות ב-44,108 (8.1%) ביקורים.

שיעור ההימצאות של ניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית עמד על 1.4% (רווח בר סמך 95% 1.3-1.5; 703 מתוך 50,962 ייעוצים) בקבוצת הבדיקות השגרתיות, לעומת 1.4% (1.3-1.5; 1,858 מתוך 132,276) בקבוצת בדיקות הבחירה (p=0.68) ו-2.8% (1.9-3.9; 30 מתוך 1,088) בקבוצת הבדיקות המקריות (p<0.0001).

הימצאות הזיהומים האורופרינגיאלים בלבד עמדה על 47.7% (335 מתוך 703 נשים) בקבוצת הבדיקות השגרתיות, 53.3% (991 מתוך 1,858) בקבוצת בדיקות הבחירה, ו-60% (18 מתוך 30) בקבוצת הבדיקות המקריות. בדיקות בחירה היו מפספסות לערך 4,363 (70%; רווח בר סמך 95% 69-71) מתוך כלל 6,221 הזיהומים האורופרינגיאליים עם ניסריה גונוריאה.

גורמי סיכון בלתי תלויים לניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית נרשמו לכל סוג של STI (יחס סיכויים מתוקנן 2.1, רווח בר סמך 95% 1.5-3) ומנו עבודת מין (4.0, 2.3-6.7), זיהום קיים גניטלי (51.5, 34.1-77.7) או אנורקטלי (2.6, 1.4-4.8) עם ניסריה גונוריאה. בדיקות סלקטיביות לכל סוג של STI, או כאלו שבמסגרתן היה דיווח על עבודות מין, היו מובילות לבדיקת 5,418 (27.8%) מתוך 19,455 נשים והיו מזהות 119 (55.6%) מתוך 214 זיהומים אורופרינגיאלים עם ניסריה גונוריאה.

החוקרים סיכמו כי בביצוע בדיקות סלקטיביות ישנו פוטנציאל לפספוס מעל שני שליש מהזיהומים עם ניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית בקרב נשים, מתוכן חצי עם זיהום אורופרינגיאלי ללא ביטוי גניטלי או אנורקטלי נוכחי.

שימוש בגורמי סיכון בלתי תלויים לזיהוי זיהום אורופרינגיאלי, כדי להכווין את אופן ביצוע הבדיקות, הינה אסטרטגיית בדיקות מינימלית. המתאר המיטבי לזיהוי רוב הזיהומים כולל יישום של בדיקות שגרתיות אוניברסליות. אולם, ישנו צורך במחקרים עתידיים להערכת יחס העלות-תועלת של בדיקות שגרתיות ולבחינת השפעתן על עמידות אנטימיקרוביאלית.

מקור:

van Liere GAFS, Dukers-Muijrers NHTM, Kuizenga-Wessel S, Wolffs PFG, Hoebe CJPA. Lancet Infect Dis. 2021;S1473-3099(20)30594-6. doi:10.1016/S1473-3099(20)30594-6

נושאים קשורים:  ניסריה גונוריאה אורופרינגיאלית,  בדיקות,  בריאות האישה,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו