השמנה בטנית – גורם סיכון ליתר לחץ דם

אם לא די בסבל שעל השמנים לעבור בחברה הסוגדת לגוף דקיק ותמיר, מחקר שנערך לאחרונה ופורסם ב- American Journal of Hypertension טוען כי מי שיש לו השמנה בטנית (גוף בצורת תפוח) נמצא בסיכון מוגבר לפתח גם יתר לחץ דם.

אנשים שעיקר ההשמנה שלהם מתרכזת בבטן עלולים להיות בסיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם, כך קובעים ממצאי מחקר שנערך במשך 10 שנים על אוכלוסייה בוגרת בסין. החוקרים מצאו שמי שהיקף מותנים הלך וגדל במשך השנים, הראה במקביל גם עלייה בלחץ הדם. יתרה מזאת, גם נשים וגברים צעירים שהיו שמנים באזור הבטן בתחילת המעקב, או שהשמינו במשך הזמן, היו בסיכון מוגבר לפתח יתר לחץ דם.
אנשים עם מבנה "תפוח" נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות לב וסוכרת מסוג 2 בהשוואה לאנשים שאצלם המשקל העודף מתרכז באזור הירכיים ובאזורים אחרים. המחקר גם קובע שהשמנה כללית מעלה אף היא את הסיכון לפתח יתר לחץ דם. המחקר בא לקבוע האם השמנה בטנית, לבדה, היא גורם ליתר לחץ דם. תוצאותיו מראות בברור שהשמנה בטנית יכולה לנבא יתר לחץ דם בעתיד, ללא קשר לעובדה שלחץ הדם של אותו נבדק נמצא עדיין בגדר הנורמה, וללא קשר למשקל הכולל. יתכן שלאדם יהיה היקף מותנים גדול אולם משקל כללי בגדר הנורמה או כזה שלא יכליל אותו בקבוצה של בעלי עודף משקל קיצוני.
במחקר הראשון השתתפו 2,377 גברים ונשים מעל גיל , עם תקופת המעקב בת 10 שנים. במהלך תקופה זו רבע ממשתתפי המחקר פתחו יתר לחץ דם. אלו שהתחילו את תקופת המעקב עם היקף מותניים גדול היו בסיכון מוגבר לעומת אנשים עם הקף מותניים תקין, כמו גם אנשים ששמנו באזור הבטן בתקופת המחקר. גם בקבוצה של אנשים בריאים בקבוצת הגיל 30-43, נמצא שבעלי היקף מותניים גדול נטו לפתח יתר לחץ דם.
השמנה בטנית היא אחד המאפיינים של התסמונת המטבולית. הגורמים הנוספים השכיחים בתסמונת הם רמות גבוהות של כולסטרול, יתר לחץ דם, ותנגודת לאינסולין, המהווה גורם מנבא להופעת סוכרת מסוג 2.
מחברי המחקר משוכנעים כי השמנה בטנית היא האשם העיקרי בהחשת התנגודת לאינסולין, ורק אז מצטרפים שאר גורמי התסמונת. לכן, הדבר החשוב ביותר הוא למנוע את ההשמנה הבטנית, לא רק לרדת במשקל.