מטרת המחקר היתה לבדוק האם תזונת יוד (Iodine) קשורה לסיכון של קשריות בבלוטת התריס בקרב האוכלוסיה הבוגרת במחוז ג'ג'יאנג, סין.
עוד בעניין דומה
מחקר זה הוא מחקר חתך שנערך באוכלוסיה הכללית מגיל 18 ומעלה. במחקר נכללו 2,710 נבדקים אשר עברו בדיקה גופנית, אולטרסונוגרפיה של בלוטת התריס ושאלונים.
בכל נבדק נמדדו ותועדו ריכוז היוד בשתן (urine iodine concentration, UIC) ורמות הורמוני בלוטת התריס. ארבעה מודלים של רגרסיה לוגיסטית מרובה שהותאמו לגורמי סיכון אחרים יושמו על מנת לנתח את הקשר בין תזונת יוד לקשריות בבלוטת התריס.
תוצאות המחקר הדגימו כי השכיחות של קשריות בבלוטת התריס היתה 15.5% בקרב כל המבוגרים. לפי כל ארבעת המודלים, נמצא שהנבדקים עם UIC שנע בין 200 מיקרוגרם ל-399 מיקרוגרם היו בסיכון נמוך יותר לקשריות בבלוטת התריס בהשוואה לאנשים עם UIC נמוך יחסית (<100 מיקרוגרם) - הפתחה של 37%-57% בסיכון.
יתר על כן, לנבדקים עם UIC בין 100 ל-199 מיקרוגרם היה סיכון מופחת לקשריות בבלוטת התריס , במודל 1 ו-2 (יחס הסיכויים=0.75, רווח בר-סמך 95%, 0.58-0.97, יחס הסיכויים=0.75, רווח בר-סמך 95%, 0.58-0.97, בהתאמה).
עם זאת, לא היה הבדל מובהק בסיכון של קשריות בבלוטת התריס בין נבדקים עם UIC גבוה (≥400 מיקרוגרם) ו-UIC נמוך (<100 מיקרוגרם). יתר על כן, צריכת מלח מיודד נקשרה ביחס הפוך לסיכון של קשריות בבלוטת התריס, עם הפחתה של כ-69%-77% בסיכון.
החוקרים מסמכים שהקשר בין UIC לסיכון של קשריות בבלוטת התריס הוא בצורת U. צריכת מלח שאינו מיודד מהווה גורם סיכון בלתי תלוי של קשריות בבלוטת התריס.
מקור:
Lou, X. et al. (2020) International Journal of Endocrinology