במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-World Journal of Urology בדקו החוקרים את הקשר בין תסמונת מטבולית (MS) לממצאים פתולוגיים בשתן אצל מטופלים הסובלים מאבנים בדרכי השתן. כמו כן, החוקרים ביקשו לבדוק האם חומרת ההפרעה במערכת השתן מושפעת מכמות מרכיבי MS המופיעים במקביל.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נסקרו באופן רטרוספקטיבי ונכללו במחקר תיקי מטופלים הסובלים מאבנים בדרכי השתן ועברו בירור מטבולי מקדים בטרם טופלו רפואית. התסמונת המטבולית אצל כל מטופל דורגה בטווח של 6 נקודות (0-5) על בסיס מדרג חומרת התסמונת המטבולית (MSSS). מדרג זה הסתמך על מספר מרכיבי התסמונת אשר הופיעו במקביל. כמו כן, החוקרים השוו מאפיינים קליניים במצב הבסיסי ופרופילים מטבוליים בין הקבוצות.
תוצאות המחקר הראו כי 495 מטופלים נכללו במחקר. חציוני הגילאים וה-BMI היו 58 שנים ו-27.26 קילוגרם/מטר רבוע, בהתאמה. מספר הבדלים מטבוליים נמצאו, בעיקר מגמת ירידה ב-pH החציוני בשתן (p<0.001) ככל שדירוג MSSS היה גבוה יותר.
החוקרים מצאו קשר בלתי תלוי בין MSSS גבוה יותר לעלייה במספר הליקויים במערכת השתן. בנוסף, נמצא כי כל מרכיבי ה-MS מלבד היפרליפידמיה היו קשורים באופן בלתי תלוי ל-pH נמוך בשתן. כמו כן, השמנה היתה קשורה לעלייה המשמעותית ביותר במספר הליקויים האורינאריים והיתה עם הקשר החזק ביותר להיפראוריקוסוריה.
החוקרים סיכמו כי מחקרים קודמים קבעו כי הקשר החזק בין אבנים בדרכי השתן ל-MS נובע משכיחות גבוהה של אבנים בכליות ו-pH נמוך בשתן. במחקר זה נמצא כי כל מרכיבי MS, למעט היפרליפידמיה, היו קשורים באופן בלתי תלוי ל-pH נמוך, מה שהצביע על אפשרות לקיום מנגנון נפרד מעמידות לאינסולין.
מקור: